יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

אודות סבא ולדיסלב דוידוב


סבא
שם : ולדיסלב דוידוב
נולד בשנת :
19.1.1937
עיר הולדתו :  צ'רניהיב שבאוקראינה .
אביו : יצחק דוידוב ז"ל  נולד בצ'רניהיב בשנת 1908 , עסק במוזיקה , היה מורה למוזיקה בביה"ס '15' בצ'רניהיב (שמות הביה"ס הלכו במספרים ) .
אמו : אנה בריל ז"ל נולדה באוקראינה בשנת 1909, הייתה עקרת בית .
הורי סבי הכירו בצ'רניהיב , היו אצל קרובי משפחה ושם נפגשו  , והתחתנו בגיל 17 , 18 וגרו באותה עיר. לסבי היה תאומה ואחות גדולה , הבכורה רייה ז"ל יש לה שתי בנות, הראשונה לודנילה והשנייה לובה , נפטרה ממחלה לפני שנתיים. ותאומתו של סבי אליאנורה נפטרה גם ממחלה .
סבא היה הכי צעיר במשפחה .
באותו תקופה לא הייתה אפשרות להחליט להיות יהודי או דת אחרת , זוהי התקופה של הקומוניזם  .
 היה אפשר לשמור מסורת , אבל הייתה בעיה מצד הגויים .

החיים עם הגויים היו בסדר באותה תקופה ,  הם  ידעו שמשפחתו של סבי יהודייה , הם לא הסתירו זאת , ולא נוצרה שום בעיה , או ריבים , אבל יום אחד סבי הלך ברחוב וראה את הילדים הגויים צוחקים על הילדים היהודים , הוא פחד שזה יקרה גם לו , כולם ידעו שמשפחתו של סבי יהודייה , אבל זה לא שינה לאחרים , הרבה אהבו את משפחתו , לא היה אחד שצחק על סבי בכך שהיה יהודי , היה בחברה טובה עם הגויים , והסתדר איתם , הם היו יוצאים ביחד , משחקים כדורגל ביחד , ומבלים ביחד .

בחגים הם היו במרתף חוגגים את החגים , בפסח הם היו צריכים לאכול את המצות בסתר , שלא יראו , כפי שנאמר שזה היה מפריע לאחרים (הגויים). בחנוכה היו מדליקים נרות ... אבל לא לעיני כולם .
אמו של סבי החלה לחלות ,היא הייתה כל כך חזקה בטיפולים , כל בני משפחתה קיוו שתחלים , אבל לאחר כמה זמן נפטרה , היא לא הצליחה יותר , היא פשוט ויתרה . ונפטרה כשסבי היה צעיר .
היה לכל המשפחה קשה עם המקרה ,
אביו היה צריך לגדל 3 ילדים לבד , היה לו קשה לחיות על פרנסה של מורה למוזיקה , לארבעה נפשות , ובכל זאת לא התייאש , הוא המשיך לעשות הכל כדי שילדיו יצליחו , סבי היה תלמיד מוצלח , לא אכזב את אביו אפילו לא קצת , רצה לגרום לו רק אושר . ומאז מודה לאביו שלא עזב אותם אפילו כשהיה קשה .
כשסבי הגיע לגיל מצוות , לא יכל לחגוג את העלייה שלו למצוות , אביו ביקש ממנו להבין שלא יוכל לחגוג את העלייה , סבי מאוד רצה בעלייה להראות שגדל ולהראות שבגר , הבין וכיבד את אביו , ואז אביו אמר לו כבר בזה שהבנת את הנושא , רואים את הבגרות שבך !
סבא היה מנגן באקורדיון כבר מגיל קטן , היה נהנה מהצלילים שלו , כל פעם ניגן בו כולם שמחו איתו , היה מופיע בפני ביה"ס , כולם אהבו את הנגינה . עד היום סבא מנגן , בימי הולדת , בחגים , בימים שפשוט מתחשק לו , כולם רוקדים כשמנגן , שרים עד הלילה , סבא הסביר לכולם את המהות של השמחה , שכל יום בחיים צריך לומר תודה להקב"ה שאתה חי ונושם ועומד על הרגליים !
לאחר הלימודים סבא הצטרף לצבא הקומוניזם , זה היה מין בילוי אחר הלימודים עם החברים , כמו הצופים כיום .סבא הוציא תואר במתמטיקה , לימד בביה"ס שבו למד , וגם אמי ודודתי , ולימד כמה מקצועות בביה"ס :
  • היסטוריה
  • גאוגרפיה
  • מתמטיקה
  • מוזיקה
היה מורה מאוד קשוח בביה"ס , רוב התלמידים אינם רצו ללמוד , וסבי הסביר להם שהלמידה תעזור להם בחיים , 
סבי היה לוקח תלמיד תלמיד ועוזר לו בשיעורים , לאט לאט התלמידים התחילו להבין את סבי , הבינו את הלמידה שלו , ושלטו טוב בחומר , במילה אחת העריצו את סבי .

כשסבי היה מלמד בכיתה של אמי (הבת שלו) הוא לא היה קשוח איתם , הוא היה הופך את השיעור לשיעור מוזיקה , משיעור מתמטיקה הוא היה עובר למוזיקה , כולם אהבו את זה , עד שרצו להיות עם אמי בכיתה .
כיום יש אתר רוסי , שבו מתכתבים עם אנשים שאתה מכיר (odnoklassniki-שם האתר) , רוב התלמידים של סבי מוסיפים אותו , ואומרים לו תודה על כמה שעזר להם , עד כמה שתמך בהם כל הדרך , ואמרו שאם לא היה קשוח איתם , הם לא היו מוצלחים בעבודתם כיום , הם מספרים לו במה עובדים , במה הם עוסקים , והוא פשוט שמח לדבר איתם על זה !

סבא וסבתא הכירו בשידוך ,התחתנו בשנת 64 , ובאו מאותה עיר והחליטו להישאר לגור בעיר הולדתם , ולהוליד את ילדיהם בעירם צ'רניהיב .

בשנת 65 נולדה בת , ושמה אנג'לה - דודתי כיום , ולאחר 7 שנים בשנת 72 נולדה בת , ושמה אירנה - אימי כיום.
אנג'לה בת 47 כיום , עובדת בשדה התעופה שבניו יורק , נשואה ואם לבת יחידה - ששמה מרינה שכיום היא בת 20.
אמי בת 40 כיום , עובדת כאחות ברעננה , גרושה ואם לשתי בנות - ששמותיהם ריטה האחות הבכורה שנולדה בשנת 97, ואני עמנואל הצעירה נולדתי בשנת 98.
סבא וסבתא מריה התגרשו , הבנות היו צעירות מאוד , ולמרות שהתגרשו המשיך לבקר את הבנות ולקח אותם לטיולים , היה לו מאוד חשוב לשמור על הקשר שלו עם הבנות , אהב אותם מאוד .

בשנת 94 אמי אירנה עלתה לישראל , הייתה היחידה מהמשפחה שעלתה לישראל , היא התקבצה באולפנת קליטה בעפולה , והכירה את אבי אולג , ולאחר שנתיים בשנת 96 התחתנה עם אבי. בשנת 96 עלה סבי לישראל בפעם הראשונה בחייו , ומאוד נרגש כשהיה בישראל , היה בחתונתם של הוריי ,
וגם סבא עשה עלייה לישראל עם סבתי החורגת לריסה , וסבי וסבתי החורגת (עם משפחתה לאחר כמה זמן) ואמי הם היחידים שעלו לישראל ממשפחתם , 
סבי החליט לגור בשכונה שלנו בשנת 98 כדי לעזור לאמי עם הילדים ,סבתי החורגת הגיעה עם משפחתה לישראל ,
כשנכדתה של סבתי החורגת הולידה , הם עברו כיום לגור בנתניה , כדי לעזור לנכדתה עם התינוקת .
כיום סבא וסבתי החורגת בגמלאות.
סבתא לריסה ודודה אנג'לה עם בעלה ישה וביתם מרינה טסו לניו-יורק לגור שם, לאחר שאמי עשתה עליה לישראל . סבתא השתלבה עם הסביבה , יודעת לדבר אנגלית טוב , וכך גם דודתי .
לאחר כמה שנים התחילה התחרות "הסבתא הכי יפה בברוקלין" סבתי השתתפה בתחרות , וניצחה !! , ועד היום משתתפת בתחרויות אלו וזוכה בתואר  "הסבתא הכי יפה בברוקלין ".

היום המיוחד של סבי הוא יום הניצחון , יום הניצחון הוא יום בו רוסיה ניצחה את גרמניה , והכריזו על חירות , סבא מספר שנשים וגברים נלחמו למען אחים שלהם , אביו נלחם גם במלחמה זו , ובזכות הכוח של העם , הם ניצחו . ברוסיה הם חוגגים זאת עם מצעד מיוחד שבו טנקים , חיילים , הנשיא , וכו' משתתפים בו , חוגגים יום זה כבר משנת 1945 עם סיום המלחמה . כשסבי צופה כל פעם מחדש בטקס הוא בוכה ,ומצטטת את סבי "יום כזה לא נשכח".

אין תגובות:

פרסום תגובה